אחד הדברים ש"מאפיינים" את הדור של היום הוא שכמעט כל ילד/נער מאובחן עם הפרעות קשב וריכוז.
המון אנשים חושבים שהפרעות קשב וריכוז זה הדבר הזה שיש לתלמיד המופרע בכיתה, עם ה"קוץ בישבן" שלא מסוגל לשבת לשנייה, אבל זה הרבה יותר מזה.
הפרעת קשב, המכונה בשפה הרפואית 'ADHD' היא הפרעה נוירו התפתחותית, שעיקר תסמיניה הם הפרעות קשב וריכוז, היפראקטביות ואימפולסיביות. אך לא כל התסמינים חייבים להופיע על מנת לקבל אבחון של ADHD.
הפרעת קשב היא תופעה שכיחה שקיימת בכ7-10 אחוזים מהאוכלוסייה, היא מתפתחת בחמש שנים הראשונות לחיי האדם ואינה דועכת עם השנים. כלומר, ניתן לראות אותה לא רק בילדים ובני נוער אלא גם במבוגרים.
אחד מהתסמינים שאנשים עם הפרעות קשב מתלוננים עליהם הכי הרבה, הוא הקושי להתרכז לאורך זמן בפעולה כלשהי. בתור אחת שמאובחנת עם בעיות קשב וריכוז, אני יכולה להעיד על עוד תסמינים ששמעתי גם מחבריי המתמודדים עם הפרעת קשב; חוסר מוטיבציה, אי יכולת להקשיב או לנהל שיחה רצופה לאורך זמן, ואפילו קושי לזכור דברים מסויימים.
עד שהתחילה הקורונה והסגרים, יכולתי להתמודד עם ההפרעות קשב שלי בצורה עצמאית וללא טיפול תרופתי. עם תחילת הסגרים, המעבר לתיכון והלחץ שהתווסף עם כל התקופה הזו, כמעט ואיבדתי שליטה. לא הצלחתי להיות מרוכזת ליותר מכמה דקות רצופות, לכן פניתי השנה לאבחון וקיבלתי טיפול תרופתי שעוזר לי להתמודד עם רוב התסמינים, אך כמובן שלא עוזר ב100 אחוז. כאשר יש רעש מהסביבה או משהו שמסיח את דעתי קשה לי יותר להתרכז, לכן כאשר יש רעשי רקע במבחנים לא רק שאני לא מצליחה להתרכז, אלא אני גם לא מצליחה להשתלט על המצב אחר כך.
ישנם כמה דברים שהרופאה שלי המליצה לי לעשות על מנת לעזור לי להתמודד עם הפרעות הקשב והריכוז שלי: אחד הדברים העיקרייים שמעוררים את הקושי בשליטה על ADHD הוא חוסר שינה או שינה לא מספקת, ולכן היא המליצה לי ללכת לישון מוקדם יותר. כמו כן, נאמר לי הדבר שכל בן/ת נוער לא רוצה לשמוע, זה שצריך להיות פחות זמן במסכים.
כל אחד מוצא את הדרך שלו להתמודד עם בעיות קשב וריכוז, אפילו אם הוא לא מאובחן. לכן אני מציעה שנעזור אחד לשני, ונשמור על סביבה שקטה על מנת לעזור לכולם ליהיות מרוכזים.
נ.ב- אם יש לכם חברים עם ADHD אל תכעסו עליהם אם הם לא עוקבים אחרי הסיפור.