חג אלח'דר / מאת דודי אוקנין (יב8)

הדרוזים הם קבוצה אתנית במזרח התיכון, שדתה התפצלה מהאיסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11. המאמינים הדרוזים מכנים את עצמם בשם "אל מווח'דון", שפירושו המאמינים באל אחד. הדרוזים הם דוברי ערבית והריכוז הגבוה ביותר שלהם נמצא בסוריה (750,00 נפש), בלבנון (250,000 נפש) ובישראל (150,000 נפש).
הדת הדרוזית סודית, והיא ידועה רק ל"חכמים", כלומר רק מיעוט מהעדה יודעים את הדת והשאר הם הדיוטות, בורים שאינם מכירים אותה.
ב-25 בינואר בכל שנה, חוגגים בני העדה הדרוזית את חג אלח'דר, חג אליהו הנביא. חג זה נחגג החל משנות ה-1960 והוא נחשב כיום שבתון אצל הדרוזים. החג מוקדש לאחד ממייסדיה הראשיים של הדת הדרוזית, הנביא סידנא אבו-אברהים, שהוא על פי המסורת אליהו הנביא, שמופיע גם במקורות היהודיים, הנוצריים והמוסלמים. 

אלח'דר הוא הנביא השני בחשיבותו על פי המסורת הדרוזית. בחג אלח'דר נוהגים הדרוזים לעלות לקברו של הנביא בכפר יאסיף שבגליל המערבי, ליד העיר עכו, שם מתקיימים האירועים המרכזיים של החג. אל הקבר מגיעים גם ה"שייח'ים", אנשי הדת, לתפילות לבורא למען שלום העדה, שלום המדינה ושלום העולם. משפחות דרוזיות נוהגות להגיע כדי לקבל ברכות מהנביא ומאנשי הדת המכובדים.
אני רואה בחג זה חשיבות גדולה וזאת מכיוון שהדרוזים הינם קבוצה אתנית קטנה שאט אט מתחלשת מבחינת הדת, שפה ומנהגים. וכאשר יש חג רשמי שמאחד את כל בני העדה לעלייה לרגל לקברו של הנביא שמוקדש לתפילות וברכות, הדרוזים מתאחדים, מתגבשים, מתחזקים ושומרים על המסורת, השפה והדת הייחודית שלהם כדי שלא תכחד מן העולם.